המחיר של "הכתובת על הקיר"

גם ללא ועדות חקירה, הכשלים בטיפול ובאחזקת מתחם קבר רשב"י במירון, יגיעו לבתי המשפט במסגרת תביעות אזרחיות של הנפגעים; כדי למנוע מהמשפחות בזבוז מיותר של זמן וכסף, יש להקים ועדה ציבורית שתגבש מנגנון פיצוי ותדאג שהכספים יגיעו במהרה ליעדם

מאת: עו"ד חיים פרנק (*)

שני אנשים הולכים ברחוב בשעות הצהריים במרכזה של עיר, שניהם מועדים ונופלים. הראשון דרך על שרוך נעליו והשני איבד את שיווי המשקל שלו בגלל בור שנפער במדרכה. כתוצאה מהנפילה, כל אחד מהם שבר את הרגל ולשניהם נדרשה תקופת החלמה ארוכה. בעוד שהאדם שמעד בגלל שרוכי נעליו, בהעדר ביטוח פרטי, נאלץ לשלם מכיסו את אובדן ימי העבודה ועלויות השיקום, חברו הצליח להוכיח שהעירייה התרשלה בתחזוקת המדרכה וקיבל פיצוי הולם.

המשמעות של המקרה שתואר כאן חורגת בהרבה משרוכי הנעל ותחזוקת מדרכות ברחבי הארץ ומגיעה אפילו עד לקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. זמן קצר אחרי האסון האזרחי החמור ביותר בתולדות המדינה, החלה להישמע הדרישה לחקור את האירוע כדי להסיק מסקנות ולתקן את הליקויים וזאת כדי שבשנה הבאה יוכלו המוני ישראל לציין את ל"ג בעומר מבלי שיהיו חשופים לסיכון חייהם.

במסגרת הויכוח הציבורי הקולני והער על האחריות, האשמה וסוג הבדיקה הרצויה, ראוי להקדיש את תשומת הלב לנפגעי האסון ובעיקר לפצועים קשה שעומדים בפני תקופת שיקום ארוכה ואף נכות חלקית או מלאה. השאלות הפוליטיות הרחבות לא מעניינות אותם ובצדק. באסונות דומים, ועדות חקירה או אישומים פליליים סייעו לנפגעים לקבל את הפיצוי המגיע להם. כך לדוגמא, ב 1995, בפסטיבל המוסיקה בערד, נמחצו למוות שלושה נערים, כתוצאה מהחקירה המשטרתית הורשעו בדין פלילי מנהל משרד הכרטיסים וקצין המשטרה שהיה ממונה על אבטחת האירוע. למרות שלקח יותר מעשר שנים, הורי הנערים הסתמכו על ההרשעה הפלילית כדי להוכיח את המחדל ולקבל פיצוי. כך היה גם ב"אסון המכבייה", בו נהרגו 4 ונפצעו 69 ספורטאיות וספורטאים. לחקירת המקרה מונתה ועדת החקירה פרלמנטרית שהייתה לה מעורבת בין היתר בקביעת מנגנון הפיצוי לתביעות האזרחיות שהוגשו.

הקשר בין ועדות החקירה לפיצויים הוא ישיר, אבל גם ללא ועדות חקירה, הליקויים הרבים בתפעול מתחם קבר רשב"י בהר מירון, יגיעו לבתי המשפט ויזכו לדיון מעמיק. הנפגעים ובני משפחותיהם בסיוע עורכי דינם כבר החלו לאסוף את כל המסמכים, העדויות, התכתובות הפנמיות והראיונות בתקשורת של כל המעורבים בתפעול המתחם לאורך השנים. בדיוק כמו המקרה הדמיוני בפתיח, דרך המלך לפיצוי הולם מתחילה בהוכחה שמדובר במחדל. מבחינה משפטית (ומוסרית) המשמעות של אי עשיית מעשה שהיה יכול ביודעין להציל חיים הוא בדיוק כמו עשיית מעשה המסכן חיים.

לסיכום, למרות שעל-פניו, מדובר במחדל חמור, ארוך ומתמשך, יש סבירות גבוהה שהמדינה תצטרך לשם מיליוני שקלים למשפחות ההרוגים ולפצועים, הרי בתוך הדיון הציבורי על בדיקת הכשלים, קולם חייב להישמע.

כמי שטיפל לאורך השנים במקרים רבים מאוד של תביעות נזיקין, אובדן כושר עבודה ונכות ומכיר היטב את הפער בלוחות הזמנים בין הפציעה לפיצוי, אני מציע להקים גוף ציבורי שיתכנס בימים הקרובים כדי להחליט על מנגנון הפיצוי לעשרות ההרוגים והפצועים באסון הנורא.

לצד האהדה והתמיכה הציבורית הגדולה לה זכו הנפגעים ומשפחותיהם, בסופו של יום, רק תשלום מהיר וראוי יסייע להם באמת למשפחות ההרוגים ולפצועים לצלוח את התקופה הקשה והנוראה הזו. למדינה אסור לעמוד מנגד ולתת להם לכלות את זמנם וכספם בהליך משפטי ארוך ומיותר שככל הנראה תוצאותיו ידועות מראש.

(*) הכותב הוא עו״ד חיים פרנק, מומחה לדיני נזיקין וביטוח לאומי