08-9108888כבר שנים רבות מתמודדת האנושות עם מגיפות ועם ההשפעות החברתיות והכלכליות שלהם. אבל רק בשנה האחרונה עת שתקפה מגיפת הקורונה את החברה ושינתה לחלוטין את חייהם של מליוני אנשים בישראל ובעולם, התגלו המערכות החברתיות והכלכליות במערומיהן. המדינה, ההסכם החברתי בין האזרחים שלה חשופה תמיד, עת שנגלים כשלים בהתנהלותה בשגרה, אבל כאשר מגיע משבר גדול, במיוחד בישראל שהוא אינו קונפליקט צבאי, מה שנחשף הוא לעיתים כישלון קולוסאלי המצביע על הצורך לפתוח את אותו חוזה ולארגן מחדש את המדינה, מוסדותיה ואף להחליף את כל שדרת הניהול שלה.
במגיפה הנוכחית, הקורונה, נחשף עולם העבודה וחוקיו למצב שבו הוא נתון במשבר ואדוותיו מכים בכל מה שקשור אליו. באופן העבודה, בספקי השירותים השונים ובמיוחד ביחסי העובד מעביד. במשבר הנוכחי, עולם תאונות העבודה, הנחשב אפרורי בזמן שגרה מקבל את מלוא תשומת הלב ולו רק בגלל שהווירוס שתוקף את האוכלוסייה יכול להיחשב כתאונת עבודה. על מנת שאדם יוכל להיות מוכר ככזה שעבר תאונת עבודה ולקבל פיצוי על כך הוא צריך להוכיח לרשויות כי אכן התאונה שעבר, קרי ההדבקות שלו בקורונה היתה קשורה לעבודה. בעולם העבודה החדש, כאשר רבים מהאנשים עובדים מהבית, הגבול בין המשרד לבית נעלם ואז קשה להוכיח שאכן כך קרה.
במקצועות חיוניים כמו אנשי סגל הרפואה או עובדי תעשיית הקמעונאות יכולת ההוכחה היא יחסית פשוטה. עובדים אלה פוגשים מאות ולעיתים אלפי אנשים שונים ולכן האפשרות שידבקו במקום העבודה גדול משמעותית. אבל עובדים שנשארים לעבוד מהבית יכולת ההוכחה שואפת לאפס, אין יכולת להוכיח מתי אירעה ההדבקה, האם בשעות העבודה או לאחריהן. ומה הן בכלל שעות העבודה כאשר עובדים מהבית? בעיה נוספת היא לא רק יכולת ההוכחה היא גם גובה ומשך הפיצוי. החוק בישראל מאפשר קבלת פיצוי במקרה של תאונת עבודה למשך 91 יום במקסימום כאשר גובה הפיצוי הוא 75% מהברוטו. אך במקרה של אי הכרה במחלה כתאונת עבודה יאלץ העובד לסבול ממחוסר ימי מחלה ולהישאר ללא פרנסה ראויה.
וגם זה לא סוף הסיפור. ההשפעות של מחלת הקורונה יכולים לבוא לידי ביטוי לא רק באופן הפיסי אלא גם באופן הנפשי ומה אז? אנשים, בריאים וגם אלו שנדבקו והבריאו, מדווחים על חרדות בכל הקשור אליה. חרדות כלכליות, חרדות חברתיות, חרדות מההידבקות עצמה והשלכותיה. פוסט טראומה למשל מוכרת כעילה לקבל אחוזי נכות מביטוח לאומי. אבל שוב, האתגר החדש מציב סימני שאלה על אופן הביצוע והאם המערכות יודעות לטפל בסוג כזה של תביעות. גם הליך פיטורין אסור במהלך מחלה המוכרת כתאונת עבודה ואם לא מכירים בה כתאונת עבודה חשוף העובד למצב שיהיה גם חולה וגם יישאר ללא פרנסה.
מדינת ישראל והרשויות המטפלות מטעמה, לצד ההיערכות הבריאות והכלכלית מחויבות להידרש ולהסדיר גם את עולם העבודה. העולם משתנה תדיר, בכל תחום וביתר שאת בעת מגיפה שכזו. מקבלי ההחלטות יכולים במספר פעולות פשוטות להקל על אזרחים הנעים בתחום האפור של עולם העבודה ולהכיר ברבים מהם כנפגעי תאונת עבודה על מנת שלא יישארו ללא פרנסה.
עו״ד חיים פרנק, מומחה לדיני נזיקין וביטוח לאומי
