08-9108888מעמדו של העובד מהבית, מבחינה משפטית, זהה למעמדו של העובד במקום עבודה, עו״ד חיים פרנק, מומחה לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסביר כי פגיעה שהתרחשה תוך כדי ובזמן העבודה, גם אם העבודה מבוצעת מהבית, מוכרת כתאונת עבודה לכל דבר
משבר הקורונה חיזק את המגמה, שכבר החלה לצבור תאוצה לפניו, של עבודה מהבית. לא רק עצמאיים אלא גם שכירים ואפילו עובדים במשרדים ממשלתיים, נשלחים לעבוד מבתיהם. כיום, בארץ ובחו"ל, מאמצים את הגישה שיש לעבודה מהבית לא מעט יתרונות, ועבודה מהבית היא העתיד, בימי הקורונה וגם לאחר מכן. העובדים מהבית הם כל אלו שבימים כתיקונם עבדו במשרד, עובדים ש'כלי העבודה' שלהם כוללים לפטופ ופלפון, ולפעמים מדפסת, והם מסודרים…. אנשי הייטק, אדריכלים, מנהלי חשבונות, רואי חשבון, עורכי דין, אנשי ביטוח, מעצבים למיניהם, אנשי מכירות ופרסום ועוד ועוד.
בכל צורת עבודה, בבית או במשרד, יש סיכונים שצריכים להילקח בחשבון. כשמדובר בתאונות עבודה, פגיעה אשר קרתה תוך כדי ובזמן העבודה, גם אם העבודה מבוצעת מהבית – מוכרת כתאונת עבודה לכל דבר. עו״ד חיים פרנק, מומחה לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסביר: "בדיוק כפי שעובד במשרד עלול להיפצע בזמן העבודה, גם לעובד מהבית עלולה לקרות תאונה. עובד ששילם דמי ביטוח לאומי כחוק, והוכיח כי התאונה אירעה תוך כדי עבודתו וכי קיים קשר ישיר בין הנזק לבין העבודה עצמה – יזכה להכרה בתביעתו. מה שעליו לעשות – לדווח לביטוח לאומי על הפגיעה בסמוך ככל האפשר למועד האירוע (ועד לשנה מאותו יום), למלא טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים לאירוע, לתעד את נסיבות האירוע, להציג תיעוד רפואי רלוונטי וקבלות המעידות על הוצאות שנגרמו עקב הפגיעה . אם בעקבות הפגיעה העובד אינו כשיר לעבוד והוכר כנפגע עבודה, הוא יהיה זכאי לדמי פגיעה בגובה 75% מהכנסתו ועד למקסימום של 91 ימי פגיעה – ימי מחלה, בלי קשר ל'בנק' ימי המחלה שצבר. בנוסף, אם הפגיעה גרמה לנכות, הוא יזכה בקצבת נכות זמנית או קבועה.
עו"ד פרנק: "פנה אליי עובד שנפגע בזמן עבודתו בבית. בביתו הפרטי יש גרם מדרגות לולייני והוא מעד בו כשירד מחדר השינה שבקומה העליונה אל משרדו שבקומת הכניסה. האיש נפגע תוך כדי עבודתו והראיות לכך היו מיילים ששלח והודעות סמס, שהוכיחו כי זמן הנפילה התרחש בזמן העבודה, בעצם בדרך לעבודה… במקרה כזה, המעידה במדרגות זהה לתאונת דרכים לכל דבר ועניין. מקרה אחר היה של עובדת בבית שמיהרה לענות לטלפון ותוך כדי כך הסתבכה בכבלי המחשב, מעדה ושברה את היד. הפגיעה גרמה לה לאבד את יכולתה להמשיך לתקתק על המקלדת ולכן הוכרה כסובלת מנכות זמנית. עוד תאונות עבודה מהבית יכולות להיות התחשמלות, החלקה על רצפה רטובה וכדומה.
בימי הקורונה, כשהילדים בבית, ניתן לדבר גם על לחץ נפשי כתאונת עבודה. עובד שכיר שנשלח לעבוד מהבית ועדיין נדרש לאותו היקף עבודה ולאותן שעות עבודה שנתן במשרד, לעמידה באותם יעדים ולאותה תפוקה, למרות שעליו לטפל ולהשגיח על ילדים קטנים, להכין להם אוכל ולהעסיקם, והדבר גורם לו ללחץ נפשי, אשר ניתן להוכיח שנגרם כתוצאה מהעבודה – יש בכך כדי עילה להכרה במצב הנפשי כתאונת עבודה. כמובן שיש להציג לצורך כך מסמכים רפואיים מרופא המשפחה, פסיכולוג, פסיכיאטר וכדומה.
עו"ד פרנק מסכם: "לדעתי, הביטוח הלאומי ובתי המשפט יצטרכו להיות עם הפנים למבוטחים ולא נגדם, אחרת בתי המשפט יקרסו מעומס תביעות. בכל מקרה, אני ועורכי דין נוספים כמוני, מומחים בנזקי גוף, אם וכאשר יפנו אלינו עובדים מהבית שמגיע להם פיצוי על פי חוק, בהחלט נעזור להם לקבל את המגיע להם".
