כאן בונים – סכנת חיים!!!

עבודה באתרי בנייה היא מסוכנת מאד, ואפילו קטלנית. במקרה של ר’, שנפגע מזרוע עגורן ונפל מגובה, דאגנו כי יקבל את מקסימום הפיצוי המגיע לו, המגיע לכמעט 2 מיליון שקלים!

מאת: חיים פרנק, משרד עו”ד חיים פרנק ושות’

אתרי הבנייה בישראל הפכו בשנים האחרונות למלכודות מוות, כאשר יותר ממחצית מתאונות העבודה הקטלניות בארץ, מתרחשות באתרי בנייה. על פי דוח מנהל הבטיחות, מתחילת 2021 נהרגו 23 בני אדם בתאונות עבודה, כאשר 12 מתוכם נהרגו בענף הבנייה.
עובדים רבים אמנם ‘רק’ נפצעים במהלך העבודה באתר הבנייה, אך בדרך כלל מדובר בפגיעות בינוניות – קשות, המחייבות תקופות שיקום ארוכות ולעתים מונעות מהעובד לחזור לעבודתו.
ככלל, אתרי הבנייה הם מקומות מסוכנים והסיבות לכך רבות: סביבת העבודה היא פיזית וקשה, ללא קורת גג, והעבודה מתבצעת בכל מזג אוויר, תוך שימוש בכלים מסוכנים ומחסור במנהלי עבודה ובעובדים מיומנים. הסיבה העיקרית לתאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה, היא נפילה מגובה, המתרחשת בשל ציוד לקוי, פועלים שאינם קשורים כאשר הם עובדים בגובה, היעדר אמצעי מיגון, הדרכה לקויה, והיעדר פיקוח ואכיפה של אמצעי בטיחות מתאימים.
האחריות לשלומם של העובדים באתר הבנייה מוטלת על המעסיק (המעסיק הישיר של העובד אחראי על סביבת העבודה הישירה. כמובן שלעתים ישנם קבלנים המבצעים עבודות מסוימות באתר), הקבלן, או מחזיק הקרקע, ועליהם חלה החובה לדאוג לביטחונם ולשלומם של העובדים באמצעות מתן הדרכות שוטפות על הסיכונים באתר וחשיבות השימוש באמצעי מיגון ופיקוח.
מינהל הבטיחות והבריאות שולח מפקחים אזוריים לאתרים, והם האחראים לערוך ביקורת ולוודא שהמעסיק מקפיד על עבודה בטוחה על פי הנהלים. מפקח אזורי אשר מגלה שהאתר אינו בטיחותי, צריך להוציא לו צו סגירה, לקנוס את המעסיק ואף לפתוח בחקירה פלילית נגדו. נוסף לכך, במקרה שדווח על תאונה באתר, נערכת חקירה של הנסיבות והשתלשלות האירוע.
במקרה של תאונת עבודה שקרתה בגלל רשלנות המעסיק, העובד הנפגע זכאי לפיצויים ועליו להגיש תביעת נזיקין. התביעה צריכה להוכיח כי המעסיק הפר את חובתו כלפי העובד, ולא נקט בכל האמצעים כדי למנוע את פגיעתו, בהיעדר אמצעי מיגון או הדרכה לקויה, או היעדר פיקוח, או כתוצאה משימוש בציוד פגום.
אם אירעה תאונה באתר בנייה, פנו מיד לקבלת טיפול רפואי. שימו לב להקפיד לתאר לרופא בדיוק את הכאבים והפגיעות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. הדוח הרפואי צריך לכלול תיאור מפורט וברור של התאונה והשתלשלות האירועים. עליכם לוודא שאכן כל הפרטים שמסרתם, רשומים בדוח הרפואי בדיוק בצורה שבה סיפרתם אותם. זכרו לשמור העתק מכל התיעוד הרפואי.
בשלב הבא, עליכם לפנות למעסיק ולהחתימו על טופס 250 של המוסד לביטוח לאומי. בטופס זה המעסיק מציין את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו על ידי העובד, וחותם. עם הטופס הזה אתם חוזרים לרופא המטפל לצורך קבלת “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה” עבור המוסד לביטוח לאומי.
הפיצוי שמעניק המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה מתחלק לשניים:
1. תביעה לקבלת דמי פגיעה (טופס ב.ל 211) עבור הימים בהם העובד היה באי כושר עבודה מוחלט (בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ועד למקסימום של שלושה חודשים לאחר תאונת העבודה).
2. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס ב.ל 200). במידה והעובד חושב כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות כלשהי, הוא צריך להגיש תביעה לנכות מעבודה. לאחר הגשת התביעה לנכות, הנפגע יזומן לוועדה רפואית אשר תדון בנכותו.
אם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה לעובד נכות צמיתה בשיעור של 9% ועד 19%, הוא יהיה זכאי לקבלת מענק נכות חד-פעמי. כל מי שנקבעה לו נכות צמיתה של 20% ומעלה, יקבל קצבה חודשית לכל החיים.

משרדנו מתמחה בתביעות של נפגעי תאונות עבודה, גם באתרי בנייה. אחד מפועלי הבניין שהגיע אלינו היה  ר’, בן 35, שנפגע מזרוע של עגורן אשר גרמה לנפילתו. ר’ נפצע באורח בינוני ונזקק לתקופת שיקום ארוכה כדי להחלים מהפגיעה.
המוסד לביטוח לאומי קבע ל-ר’ נכות זמנית לתקופה של כמעט שנה, ואחרי שנה, נקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 24%. אנו טענו, כי נכותו של ר’ משפיעה על תפקודו ומונעת ממנו לחזור ולתפקד כפי שתפקד לפני התאונה, ולכן יש להפעיל בעניינו את תקנה 15 במלואה. מדובר בתקנה חשובה, שמטרתה לנסות ולפצות את אלו שיכולתם לעבוד במקצוע שלהם, נפגעה עקב התאונה, כך שהנכות הרפואית שנקבעה להם אינה משקפת את נכותם התפקודית. תקנה 15 מופעלת כאשר לדעת הוועדה הרפואית שדנה בעניינו של העובד הנפגע, הנכות שנגרמה לו גרמה לירידה ניכרת בהכנסותיו לאורך זמן.
טענותינו התקבלו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ונכותו של ר’ עלתה לשיעור של 36% לצמיתות. קביעה זו מזכה את ר’ בקצבה קבועה לכל החיים בסך 4,600 ₪ לחודש, כלומר, הוא יקבל מהביטוח הלאומי סכום מצטבר של כ-1,400,000 ₪. לאחר מכן, תבענו את המעסיק של ר’; חברת הביטוח אשר ביטחה את המעסיק, טענה כי ר’ קיבל את מלוא הפיצוי המגיע לו בעקבות התאונה מהביטוח הלאומי, אך אנו התעקשנו כי ר’ זכאי לפיצוי נוסף, ובתום משא ומתן ממושך הצלחנו לגרום לחברת הביטוח לשלם ל-ר’ פיצוי נוסף של 510,000 ₪. סה”כ ר’ קיבל רק פיצוי בסך 1,910,000 ₪ – כמעט 2 מיליון שקלים!

במקרה של פגיעה בעקבות תאונה באתר בנייה או כל תאונת עבודה אחרת, אנו ממליצים כבר בשלבים הראשונים שלאחר הפגיעה, לפנות לעורך דין מומחה בנזקי גוף ותביעות מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח, כדי שהתביעה תוגש בצורה הטובה ביותר, והעובד יזכה במקסימום הפיצויים המגיעים לו על פי חוק.

 המידע המוצג בכתבה זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית.
למידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון: 08-9108888

Для бесплатной юридической консультации оставьте свои данные

Нажатие «Отправить» означает согласие с политикой конфиденциальности компании.

Для бесплатной юридической консультации оставьте свои данные

Нажатие «Отправить» означает согласие с политикой конфиденциальности компании.

Связаться с нами для бесплатной консультации