ההגדרה של אדם כסיעודי, תלויה במסוגלות שלו, לבצע פעולות בסיסיות ויומיומית באופן עצמאי. בנוסף, מי שאובחן כסובל ממצב של תשישות נפש למשל אלצהיימר, מוגדר גם כן כסיעודי.

כדי לקבוע מצב סיעודי, מבצעים מבחן הערכת תפקוד / מבחן תלות, הנקרא ADL – Activities of Daily Living שנועד לבדוק עד כמה הנבדק הוא עצמאי או תלוי באחרים ברמה יומיומית.

בהערכת מצב זו בודקים כמה, מתוך שש פעולות המפורטות בתנאי הביטוח הסיעודי, מסוגל הנבדק לבצע בכוחות עצמו, אם בכלל. בוחנים אם הנבדק יכול לקום ולשכב בכוחות עצמו, להתלבש ולהתפשט לבד, להתרחץ, לאכול ולשתות עצמאית, ניידות ושליטה על סוגרים.

לרוב מספיק שהנבדק לא יוכל לבצע שלוש מתוך הפעולות האלה כדי להיות מוגדר כסיעודי, אולם זה תלוי בתנאי הביטוח הסיעודי עליו הוא חתום.

בנוסף, גם אדם המסוגל להתרחץ לבד, לאכול ולשתות עצמאית, לקום ולשכב ללא עזרה וכיו'ב, יכול להיות מוגדר כסיעודי, אם הוא הוגדר כ"תשוש נפש" על ידי רופא מומחה.
לאחר שאדם הוכר כסיעודי, הוא פטור מלהמשיך ולשלם פרמיה ויקבל את תגמולי ביטוח הסיעוד מחברת הביטוח.

לא לוותר.

זוהי תגובה שכיחה מצד חברות הביטוח ומומלץ שעורך דין יעבור על פרטי המקרה שלכם וילמד אותו. תגובה ראשונית שלילית מחברת הביטוח היא לא סוף הסיפור.

אם עו"ד מטעמכם לומד את פוליסת הביטוח שלכם ומגלה שאתם זכאים לגמלה, נפתח מו"מ שיכול להסתיים מחוץ לבית המשפט או בדיון משפטי ובמקרים רבים, המבוטח מקבל בסוף את המגיע לו.

במידה ואינכם יודעים אילו ביטוחים יש לכם או האם יש לכם ביטוח סיעודי (המתקיים בדרך כלל מול קופת החולים במסלול נפרד), ניתן להיכנס לאתר "הר הביטוח", ושם תוכלו לדעת איזה ביטוחים יש על שמכם.